דמיינו את התרחיש הבא- שני אנשים מאובחנים באותו היום אצל אותו רופא באותה המחלה. האם המחלה שלהם תיראה אותו דבר? איך נוכל לזהות מהם ההשלכות של המחלה עצמה ומה קשור לגורמים אחרים כמו היסטוריה רפואית, גנטיקה, נסיבות חיים וסביבה, או אולי לחוסן הנפשי שלהם?

תהיתם פעם מהם הקשיים התפקודיים המרכזיים איתם מתמודדים אנשים עם לקויות למידה? המחשבה הראשונה שעולה היא מן הסתם על קשיים בכתיבה, בקריאה ובבית הספר. אבל אם נרחיב את נקודת ההסתכלות שלנו ונראה את כלל התפקודים היומיומיים של האדם, נבין שלמידה היא חלק אינטגרלי מחיינו לא רק בבית הספר. כשנרחיב עוד יותר את נקודת מבטנו על ציר הזמן, נבין גם שלקות למידה ממשיכה גם בגילאי הבגרות, ואז במוחנו יעלו דוגמאות שונות לאתגרים תפקודיים שעשויים לפגוש לקויי למידה בשלבים שונים בחיים- לימוד נהיגה, ניהול משק בית, מערכות יחסים, קניות בסופר, תחבורה ציבורית... ועוד ועוד ועוד...

רובוט לשחק איתו ולהתאמן בכישורים חברתיים? מחשב שמדבר בשבילי? מומחה אינטרנטי לשאול אותו שאלה בכל תחום? מישהו שיכתוב במקומי עבודה גדולה או יעזור לי להלחין שיר לסיכום החומר?  מישהו שיכין שיעור במיוחד בשבילי לפי החוזקות והחולשות שלי?  כולם מדברים על בינה מלאכותית.. הנה קצת מהאפשרויות שלה עבור אנשים עם צרכים מיוחדים.

ילד עצמאי הוא ילד מאושר, פעיל, מלא סיפוק. כיצד נסייע לילדינו להיות עצמאיים ופועלים בהתאם...

כהורים, אנו מביאים את האישיות שלנו בחינוך הילדים. יש הורים שמשחררים בקלות, נותנים חופש התנסות לילד ויש הורים שמגוננים, שומרים על הילד מתאונות, או אפילו מונעים ממנו להתאמץ מתוך נוחות אישית (אם הילד יושב בעגלה, אז לא צריך לרדוף אחריו... אם אלביש אותו, יחסוך לי זמן...) במשפחות ברוכות ילדים לרוב תגלו שהילדים לומדים להתארגן לבד מגיל צעיר במיוחד. הדרישה הסביבתית לעצמאות היא לעיתים גבוהה, נוכח היעדר משאבי זמן וידיים זמינות, והילדים לומדים להתאים את עצמם בתוך המשפחה. כדי לקדם עצמאות אצל הילד, בכל תחום, ההורה צריך לשחרר בהדרגה, כאשר הילד מראה לנו שהוא בשל לעצמאות. ההורה גם צריך לדעת ולשדר לילד שמדובר בתהליך מדורג, שראשיתו איננה מושלמת וכרוכה בהשלכות: הרצפה תהיה מלוכלכת יותר, הבגדים יילבשו לאט יותר.

בס"ד ריפוי בעיסוק מנקודת המבט של שיטת DIR מצרחות ויריקות – לחיבוקים וחיוכים. גם אתם...

בס"ד  ויסות חושי ויסות חושי – איך הילד שלך באמת מרגיש? לפעמים נמאס לנו! שוב...

בס"ד הפרעות אכילה. הקשר בין בעיות תקשורת להפרעות אכילה. לא משנה מה אתם עושים, הילד...

בס"ד גמילה גמילת ילדים על הרצף – הרבה פחות מפחיד ממה שזה נשמע. גם לכם...

בס"ד גישות טיפוליות פרא רפואיות בהפרעות תקשורת. הפרעות תקשורת – הכירו את גישות הטיפול. אז...

הנגשה פרטנית לתלמיד עם מוגבלות משה, תלמיד כיתה ה' היושב על כיסא גלגלים, לומד בתלמוד...

הגישה לאנשים עם מוגבלויות השתנתה ללא היכר בעשורים האחרונים, קשה לתפוס זאת, אך לפני עשורים ספורים שוויון זכויות לבעלי מוגבלויות לא היה מעוגן בחוק והיה נראה כמו חלום רחוק. הגישות המסורתיות למוגבלות ראו במגבלה אך ורק בעיה, והתייחסו אליה  כאל התכונה המרכזית המגדירה את האדם. הקו המפריד בין המוגבלים ל "נורמלים" היה ברור וחד, הן מבחינה פיזית והן מבחינה רעיונית. והמגבלה נתפסה כדבר הדורש תיקון. לצערנו, במקומות רבים בעולם תפיסות כאלה עדיין רווחות.