כניסה

הרחבת הגדרה הפרעות נפשיות

ישנם מספר סוגים של הפרעות נפשיות ורגשיות היכולות להופיע בקרב ילדים ובני נוער, ובכללן:

 

  • הפרעות חרדה – הפרעת חרדה היא מצב מתמשך של חרדה לא מציאותית המתבטאת בתחושת סכנה, עצבנות, מתח ודריכות ועשויה לבוא לידי ביטוי במכלול של סימנים פיזיים האופיניים לחרדה כמו: נשימות מהירות, דופק מואץ, תחושת מחנק, מתח גופני ורעד.

 

*קרא עוד  * בין הפרעות החרדה הנפוצות בקרב ילדים ישנן:

  • פוביות (פחדים) ספציפיות– כמו פחד מכלבים, מטיסה או מגובה.
  • חרדות חברתיות- כגון ביישנות קיצונית או קושי להתנהל מחוץ למעגל החברתי הקרוב. 
  • הפרעת חרדה מוכללת– בה נראית דאגנות יתר ממצבים שונים כמו לימודים, יחסים חברתיים, מחלות ואסונות טבע.
  • חרדת פרידה- המתבטאת בהצמדות קיצונית להורה או דאגות מוגזמות להורה כשהילד לא נמצא בקרבתו;  חרדת פרידה הינה הפרעת החרדה השכיחה ביותר אצל ילדים וכתוצאה ממנה הילד לרוב מתנגד להישאר לבד, לישון לבד וללכת לבית הספר. לעיתים קרובות מתווספות לכך תלונות על כאבים ומחושים.
  • הפרעה כפייתית– הכוללת מחשבות חרדתיות טורדניות והתנהגות חזרתית שקשורה אליהן כגון שטיפת ידיים, רחצה מוגזמות או הקפדה מוגזמת על סדר.  *

 

  • הפרעות במצב הרוח – הכוללות תחושות קבועות של עצב ו/או שינויים מהירים במצב הרוח. הפרעות אלו  כוללות דיכאון והפרעה דו קוטבית (מאניה-דיפרסיה) .

 

קרא עוד: *דיכאון בקרב ילדים מתבטא בעיקר במצב רוח ירוד, בירידה ביוזמה וברמת הפעילות, בפסימיות, בחוסר הנאה ובתחושה של חוסר טעם לחיים. דיכאון יכול להופיע ברמות שונות של עוצמה שלא כולן מעידות על הפרעה נפשית, לדוגמה במצבי  טראומה או  אובדן דיכאון הינו תגובה נורמלית. 

סוג הדיכאון הנפוץ ביותר אצל ילדים הינו דיכאון הדיסתימי, דיכאון שאינו תקופתי אלא מתבטא במצב רוח ירוד שמופיע באופן מתמשך וכולל תסמינים של חוסר עניין, חוסר הנאה, ירידה בפעילות, ירידה בריכוז, ירידה במוטיבציה וכדומה. דיכאון דיסתמי מופיע פעמים רבות יחד עם הפרעות נוספות כמו חרדה, היפר אקטיביות וסירוב להגיע לבית הספר.*

 

  • הפרעות אכילה- הפרעות הכרוכות בהתנהגויות חריגות הקשורות למשקל ומזון  כמו בולימיה, אנורקסיה ואכילה כפייתית. הפרעות אלו כוללות שינויים בדפוסי האכילה או הפרעות בהתנהגות הקשורה לאכילה, בצריכה או בספיגה של מזון. הפרעות אכילה גורמות לנזקים גופניים משמעותיים, שיכולים להיות קצרי טווח או ארוכי טווח המסכנים את בריאות האדם ולעיתים  אף יכולים להיות מסכני חיים. קרא עוד *    

 

הפרעות אכילה אצל ילדים ונוער, מתבטאות בקשיים נפשיים וגופניים ומתבטאות בערך עצמי נמוך, בהרגלי אכילה לקויים, בתפיסת גוף מעוותת ובאובססיה כלפי צורתו ומשקלו של הגוף. הפרעות אכילה נפוצות יותר בקרב בנות .

הפרעות האכילה הנפוצות ביותר הן:

  • אנורקסיה נרבוזה  Anorexia Nervosa היא הפרעה המתאפיינת בדיאטת רזון קיצונית וירידה משמעותית במשקל אותה האדם  יוזם ומכוון. באנורקסיה בולטים פחד לעלות במשקל, והפרעה בדימוי הגוף. אנשים עם אנורקסיה עסוקים באופן מתמיד במשקל וברצון לשלוט בו. ההפרעה מתחילה לרוב אצל נערות בגיל ההתבגרות.

למאמר המלא: אנורקסיה בגיל הנעורים

  • בולמיה נרבוזה Bulemia Nervosa מתאפיינת בהתקפים של זלילה חסרת מעצורים ואחריהם התרוקנות לא טבעית.- למשל, באמצעות הקאה או חומרים משלשלים. אדם עם בולימיה לרוב יאכל עד אשר יגיע לתחושה של כאב או בחילה שלא מאפשרת הכנסת מזון נוסף לגוף. המאפיין הבולט בהפרעה זו מבחינה רגשית הוא הצורך לשלוט במשקל הגוף על ידי התרוקנות. 
  • אכילה כפייתית  Binge Eating מתאפיינת בהתקפי אכילה חסרי מעצורים, בדומה לבולימיה, אך ללא הצורך להיפטר מהאוכל ולהתרוקן.
  • המנעות מאכילה (ARFID (aoidant/restrictive food intake disorder  היא הפרעת אכילה שפוגעת בעיקר בילדים . ההפרעה מתאפיינת בכך שהילד שוכח לאכול, נמנע מסוגי מזון מסוימים, או צורך מעט מאוד ומגיב באופן לא מותאם לתחושת רעב. בשונה מהפרעות אכילה אחרות, ARFID אינה קשורה בדימוי עצמי או ברצון לרזות, כי אם בתחושת מחנק, מלאות, צורך בהקאה ו/או חרדות שקשורות למאכלים מסויימים. לעיתים הילד מסרב לאכול מאכלים רבים בשל מרקמם או טעמם,  בשל הפרעות במערכת העיכול, בשל חוסר עניין באוכל או בעקבות חוויה טראומטית הקשורה לאכילה. לעיתים, ההפרעה מוכרת כהפרעת אכילה בררנית (SED (selective eating disorder. שמתאפיינת בדפוס אכילה בררני במיוחד, כאשר אדם המתאפיין בו מוציא מתפריטו מגוון רחב מאוד של מאכלים נפוצים.

*

 

  • הפרעות התנהגות חמורות – לילדים בעלי הפרעת התנהגות  דפוסי התנהגות הפוגעים בזכויותיהם של אחרים וכוללים אלימות, גניבות, הפרת חוקים והוראות מבוגרים ועוד.  לילדים אלו קשיים ביצירת קשרים חברתיים, והם נוטים להיות אגוצנטריים ומניפולטיביים. הם אינם חשים אמפתיה (הזדהות) עם צרכיהם ורגשותיהם של הזולת ולרוב אינם חשים חרטה לאחר שפגעו באדם אחר. הפרעות ההתנהגות המוכרות הן ODD – הפרעת התנגדות מתריסה (Oppositional Defiant Disorder) הפרעת CD – הפרעת התנהגות (Conduct Disorder), ו- DMDD – הפרעת ויסות רגשי ומצב רוח רגזני (Disruptive Mood Dysregulation Disorder)

 

 

 

  • סכיזופרניה (Schizophrenia) – הינה הפרעה נפשית הכרוכה בתפיסות ומחשבות מעוותות. הסכיזופרניה משתייכת לקבוצת הפרעות המכונה הפרעות פסיכוטיות. הסימנים המרכזיים של סכיזופרניה כוללים הלוצינציות (תפיסת גירוי שאינו קיים במציאות, כגון שמיעת קולות  או פחד מדמויות שלא ניתן להבחין בהן), דלוזיות (אמונות או רעיונות מוזרים ולא הגיוניים, כמו למשל אמונה שאחרים קוראים מחשבות, או מעוניינים להזיק), הסתגרות וחוסר עניין ביחסים עם הזולת, ליקויים בכישורים חברתיים, קושי ביצירת קשר עין,  הבעות פנים קפואות ושפת גוף מינימלית, אפקט רגשי שטוח (אפאתיות), או הפגנת רגש שאינו תואם לסיטואציה. בנוסף ייתכנו קשיים קוגניטיביים – פגיעה ביכולת הדיבור וקשיים בקשב, בריכוז ובזיכרון.
  • הפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD- Post-Traumatic Stress Disorder) – מתפתחת בעקבות אירוע טראומתי שהילד חווה או היה עד לו. לדוגמה: תאונה, אובדן, תקיפה או התעללות. בשונה ממבוגרים, הפרעת דחק פוסט טראומתית בקרב ילדים באה לידי ביטוי בצורות אחרות ותשפיע על ההתפתחות התקינה שלהם, על המערכת הרגשית ועל היחסים החברתיים. ההפרעה באה לידי ביטוי במצבים כמו חרדה, סכרונות חוזרים, חלומות סיוטיים, מחשבות טורדניות, נדודי בשינה, קשיים בריכוז, הסתגרות, אי שקט, כעס ורגישות יתר. נסיגה התפתחותית כמו הרטבה, מציצת אצבע, בכי ועוד, יכולה אף היא להעיד על מצבים פוסט טראומתיים.
  • הפרעות אישיוּת- הפרעות אישיות מתבטאות לרוב בדפוסים בלתי גמישים של התנהגות, רגשות ומחשבות,  אשר מתחילות בדרך כלל בילדות ומתייצבות לרוב בתחילת גיל ההתבגרות. קבוצת הפרעות זו כוללת הפרעות שסוטות באופן בולט מהמצופה בחברה ובתרבות בה האדם חי וכן מופיעות במגוון מצבים בחייו של האדם כגון: עבודה, משפחה ויחסים בין-אישיים. בין היתר ניתן לציין תחת קבוצה זו את הפרעת האישיות הגבולית, הפרעת האישיות התלותית, הפרעת האישיות האנטי-סוציאלית, הנרקיסיסטית ועוד. על אף שיתכנו סימנים להפרעה בילדות, ניתן לאבחן הפרעות אישיות רק החל מגיל 18.
מקור הבעיה

המחקר מצביע על כך ששילוב גורמים, כולל תורשה, ביולוגיה, סביבה ונסיבות חיים עשויים לגרום להפרעות נפשיות. כאשר המנגנון בו נוצרת ההפרעה הינו מורכב מאוד ולעולם לא נוכל להבינו עד תום.

מחקרים שונים מצביעים על הפרעות נפשיות שונות שמושפעות מגורמים שמועברים בתורשה. וכן על הפרעות שמקורן הינו תפקוד לא תקין של אזורים מסוימים במוח השולטים על רגש, חשיבה, תפיסה והתנהגות. עם זאת,  חלק מההפרעות הנפשיות עלולות להיות מופעלות באמצעות טראומה נפשית, כגון התעללות רגשית או  פיסית, אובדן משמעותי בילדות המוקדמת כגון מוות של הורה או הזנחה.

בנוסף, קיימות סיבות נוספות, ביניהן גורמים סביבתיים או חברתיים כמו למשל: מצוקה במהלך הלידה, הזנחה הורית, תנאי מגורים, זמינות להשכלה, מצב כלכלי, קשרים חברתיים, משברי חיים ועוד. 

חשוב לציין שישנם גם גורמי חוסן שתורמים סטטיסטית לעמידות בפני התפתחות הפרעות נפש. למשל מודעות ואבחון מוקדם של קשיים בילדות או סביבה משפחתית וחברתית תומכת.

ע"פ ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, DSM- V:

ה- Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) DSM) הינו מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות שיוצא לאור אחת למספר שנים ע ידי  האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. מטרתו של מדריך זה היא לאבחן ולסווג את הפרעות הנפש על פי תסמיניהן ולקבוע מה הם הקריטריונים לאבחנתן. המדריך העדכני ביותר כיום הוא ה DSM-5 שיצא לאור בשנת 2013.

על פי מדריך זה הפרעות נפשיות מאופיינות בשילוב של מחשבות, רגשות, התנהגויות ויחסי אנוש שסוטות מהנורמה.  כאשר ישנה משמעות רבה למצוקה שהאדם חווה ולפגיעה שנוצרת בתפקוד היומיומי שלו כתוצאה מההפרעה . חשוב לציין שעל אף שהמדריך מורכב מהגדרות ברורות ומדידות ביותר, ההגדרות בתחום בריאות הנפש בפועל הינן מורכבות מאוד, כיוון שבחינת התנהלות מקובלת או לא מקובלת תלויה במגוון סיבות וגורמים כמו תפיסות חברתיות, מוסריות ותרבותיות הנתפסות באופן שונה בחברות אנושיות שונות.

 

סימנים שעשויים לעורר חשד להפרעה נפשית בקרב ילדים ונוער:

 

חשוב לציין שהתסמינים משתנים בהתאם לסוג ההפרעה, כאשר אחת מנורות האזהרה העיקריות היא תחושה שחל שינוי כלשהו אצל הילד. השינוי יכול להתבטא בשינוי בהתנהגות, בהרגלי השינה, בנראות 

הילד  ועוד , ולרוב נראה שהשינוי חל בפרק זמן מהיר. בנוסף, המצבים הבאים עלולים לעורר חשד: 

 

  • חוסר יכולת  של הילד להתמודד עם בעיות ופעילויות יומיומיות.
  • הפרעות שינה המלוות בסיוטים לאורך תקופה ממושכת.
  • שינויים משמעותיים בהרגלי האכילה אכילה ו/ או פחד עז מפני עלייה במשקל.
  • תלונות מוגזמות  של הילד על מכאובים גופניים.
  • תופעות כמו מרידה מתמשכת בסמכות, תוקפנות, העדרות מבית הספר, עבריינות, גניבה או פגיעה ברכוש.
  • מצב רוח ירוד לאורך זמן שלעיתים  מלווה בירידה בתיאבון.
  • הילד משתף במחשבות על התאבדות או עיסוק רב בנושא המוות.
  • התפרצויות כעס.
  • ירידה בהישגים לימודיים שאינה מוסברת על ידי עליית רמת הלימודים או קשיים לימודיים.
  • נראה שלילד חשיבה בלתי הגיונית, לדוגמא: מייחס לעצמו או לאחרים כוחות ויכולת השפעה בלתי סבירים.
  • איבוד עניין בפעילויות חברתיות שבעבר גרמו להנאה.
  • התבודדות מוגברת.
  • דאגה או חרדה מוגזמות.
  • היפראקטיביות ואי שקט .
  • הזיות המתבטאות בשמיעת קולות או ראיית דברים שאינם קיימים.

 

כיף לראות אותך שוב!

עובדת עם ילדים
עם צרכים מיוחדים?

רוצה לקבל מידע
שיקדם אותך ואת הילד?
מלאי כאן פרטים

אמא לילד
עם צרכים מיוחדים?

רוצה לוודא שהילד אכן מקבל
את מה שמגיע לו?
מלאי כאן פרטים
ונציגות תחזורנה אליך בהקדם.

אנו מברכים אתכם על הפניה לאתר המקצועי של אפשרי.
נשמח לשלוח לכם עדכונים חמים ומגוונים.

אסתר אודליה והב

מומחית תחום תקשורת

הימים של אסתר עמוסים במיוחד- בנוסף להיותה אחראית תחום ריפוי ועיסוק במכון שמעיה ובעלת קליניקה פרטית, היא גם מדריכה במעון תקשורת ובעמותה לילדים בסיכון.

את התואר בריפוי ועיסוק הוציאה אסתר במכללת "מבחר" ומאז היא משקיעה את כל מעייניה בלעזור ולקדם עוד ועוד ילדים המתמודדים עם אתגרים בתחום התקשורת.

אני מאמין: אני מאמינה שכל ילד גדל בתוך קשר משפחתי והקשר הזה הוא אחד המרכיבים הכי חשובים בהתפתחות ובהתקדמות שלו. אני מאמינה שלכל הורה יש יכולת נדירה להכיר וללמוד את הילד שלו. ולכן, בתהליכים שאני עושה עם ילדים, אני לא קובעת את מהלך העניינים, אני עובדת בשיתוף עם ההורים ומאפשרת להם לחוות, יחד איתי, תהליך מרגש של היכרות מחודשת עם הילד שלהם וכך להגיע לתוצאות מדהימות.

טובי מאירוביץ

מומחית ילדי צמי"ד

פערי גרוסמן

מומחית ילדי צמי"ד

חיה קרף

מנהלת אתר

חני נוסבום

מומחית מימוש זכויות ילדי צמי"ד

חיה רבינוביץ

מנהלת פרויקטים

מרגלית שטרן

מומחית מימוש זכויות ילדי צמי"ד

פרי גרוסמן

מומחית מימוש זכויות ילדי צמי"ד

אילנית אלדד

מזכירות

אביגיל פיפרמן

אחראית כספים

אסנת צנעני

מומחית ילדי צמי"ד

להצטרפות,
מלאו את השאלון

דילוג לתוכן