כניסה

הרחבת הגדרה ASD – הפרעות תקשורת

להפרעות ברצף האוטיסטי יש ביטוי במרבית ממדי ההתפתחות של הילד ובמגוון תחומי החיים של הילד והמבוגר. ההפרעה כוללת עיכובים וקשיים באינטראקציה חברתית ובשפה, ובשכיחות גבוהה גם ביכולות הקוגניטיביות, המוטוריות והחושיות. בנוסף הפגיעה באה לידי ביטוי ביכולות הרגשיות של הילד ומתאפיינת בהתנהגויות בעלות גוון תבניתי הבאות לידי ביטוי במשחק ובשפה.

אנשים עם הפרעות בספקטרום האוטיסטי מתקשים ליזום קשרים חברתיים, לשתף פעולה עם הזולת, ולהתמודד עם שינויים. הם נוטים לדבוק בשגרה קבועה וספציפית. לרוב אנשים עם הפרעות ברצף האוטיסטי מפרשים את הנאמר להם באופן מילולי ומוחשי, ומתקשים להבין בדיחות, נושאים מופשטים או מטאפורות.

לאנשים רבים עם הפרעות ברצף האוטיסטי ישנן הפרעות בוויסות החושי, כאשר ההפרעה הנפוצה ביותר היא סף גירוי תחושתי נמוך , שכתוצאה ממנו קיימת רגישות גבוהה במיוחד לצלילים, למגע, לטעמים או לריחות. הפרעה זו גורמת למצוקה ומעוררת תגובות קשות. לחלק מהאנשים על הקשת ההפרעה התחושתית תתבטא בסף גירוי תחושתי נמוך והם יזדקקו לגירויים רבים ועוצמתיים על מנת להגיב.

אנשים עם הפרעות בספקטרום חווים את העולם והסביבה כלא צפויים ומאיימים, מצב שלעיתים עלול לגרום להם להתנהגויות קיצונית, כמו התפרצויות זעם המבטאות מצבי חרדה.

ליקויים על הקשת האוטיסטית לרוב אינם נראים לעין, עובדה זו עשויה לגרום לקשיים בהבנה וביחס החברה אליהם כגון שיפוטיות וחוסר סבלנות. בוגרים רבים על הספקטרום מעידים כי הם חשים לא מובנים וכן חשים שהם נשפטים לחומרה.

מקור הבעיה

לפי ההנחות המחקריות הנפוצות כיום הגורמים להופעת הליקויים על הרצף האוטיסטי הם גנטיים, מטבוליים וסביבתיים.

מחקרים רבים נערכים בארץ ובעולם, במטרה להבין מה גורם לאוטיזם. במחקרים שונים נמצאו קבוצות גנים שונות המזוהות עם מופעים שונים של ליקויים שנמצאים על הרצף האוטיסטי, וכן נמצא כי במשפחה שיש בה ילד עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי, קיים סיכוי גבוה יותר ללדת ילד נוסף עם הפרעה דומה. אך על אף ממצאים אלו, גנטיקה מסבירה רק כ־25% ממקרי האוטיזם. חשוב לציין שהפרעה ברצף האוטיסטי אינה נגרמת על ידי ליקוי בהורות כפי שסברו בעבר ולא על ידי נסיבות חברתיות. כמו כן הוא אינו נגרם כתוצאה מחיסונים או מטיפול רפואי אחר.

ע"פ ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, DSM- V:

במדריך האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי החמישי ( DSM- Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders- 5 ) שפורסם בשנת 2013, נערכו מספר שינויים בהגדרת ההפרעה ובאופן האבחנה שלה. הקריטריונים העדכניים לאבחנה של הפרעה ברצף האוטיסטי הינם:

א. קשיים בתקשורת המופיעים במספר סביבות וניכרים בתחומים הבאים:
1. חסך בהדדיות רגשית-חברתית , העשוי להתבטא בקושי לנהל שיחה, בקושי בשיתוף רגשי, בקשיים ביזימה ובתגובה למחוות חברתיות.
2. חסך בתחום התקשורת הלא מילולית. לדוגמא קושי ביצירת קשר עין, שימוש לא תקין בהבעות לא מילוליות או  העדר הבעות פנים ומחוות לא מילוליות.
3. חסך בפיתוח, שימור והבנה של קשרים רגשיים בהתאם לרמה ההתפתחותית ולגיל . לדוגמא: קושי בהתאמת ההתנהגות להקשר, קושי בשיתוף במשחק דמיוני העדר יכולת לייצר חברויות וחוסר עניין בבני הגיל.

ב. קשיים התנהגותיים המתבטאים בשטחי עניין, פעילויות, והתנהגויות מצומצמים וחזרתיים ,בלפחות 2 מתוך 4 הסעיפים הבאים:
1. התנהגות חזרתית המתבטאת בתנועות מוטוריות אופייניות (לדוגמא: נפנוף ידיים), שימוש חזרתי  בחפצים (סידור בשורות), או שימוש ברוטינות של דיבור (חזרה על מלל או על צלילים, ציטוטים, שינון).
2. קיבעון התנהגותי והצמדות רבה לשגרות, למילים או לצלילים מסויימים, והתנגדות לשינויים (קשיים במעברים, חשיבה נוקשה וטקסיות).
3. תחומי עניין מצומצמים במיוחד שנראים חריגים מבחינת עוצמה ומיקוד (לדוגמא עיסוק יתר בתחום מסויים, בחלק מחפץ או בחפץ מסוים,  או חזרה שוב ושוב על אותה התנהגות או אותו סיפור).
4. ליקוי תחושתי- הבא לידי ביטוי בתגובת יתר או העדר תגובה לגירויים סנסוריים,  או עניין חריג בגירויי סנסורי מסוים (לדוגמא: חוסר תגובה לכאב או לטמפרטורה, תגובת סלידה חריפה כתוצאה מחשיפה  לצליל מסוים או לטקסטורה מסוימת, הרחה ונגיעה חזרתית בחפץ מסוים)

למאמר המלא: וויסות חושי לילדים עם הפרעות תקשורת

ג. הסימנים חייבים להיות קיימים בילדות המוקדמת (לא כולם  חייבים להיות גלויים בזמן האבחנה, חלקם ימוסכו בזכות למידה לאורך החיים).

ד. הסימנים גורמים ללקות קלינית מובהקת בתפקוד היום יומי  ובתחום החברתי והתעסוקתי .

ה. הלקויות אינן מוסברות טוב יותר על ידי אבחנה של מוגבלות שכלית או עיכוב התפתחותי כללי.

בקביעת האבחנה יש לפרט לגבי הלקויות הנלוות הבאות :

– האם קיימת מוגבלות שכלית/איחור התפתחותי בנוסף להפרעות ברצף האוטיסטי.

– האם קיימת לקות/הפרעה נלווית בשפה.

– האם ההפרעה קשורה למצב רפואי או גנטי או לגורם סביבתי ידוע.

– האם ההפרעה קשורה ללקות נוירולוגית- התפתחותית, מנטלית או התנהגותית אחרת.
– האם ישנה התנהגות קטטונית (ירידה משמעותית בתגובתיות לסביבה).

חשוב לציין:
* נבדקים שמציגים קושי בתקשורת חברתית בלבד ולא זכאים לאבחנה של ASD יקבלו אבחנה של
Social (Pragmatic) Communication Disorder- הפרעת תקשורת חברתית.

*ידוע שמוגבלות שכלית התפתחותית (שכונתה בעבר פיגור שכלי) ולקות ברצף האוטיזם מופיעות יחד בשכיחות רבה; על מנת לבצע אבחנה משותפת של לקות ברצף האוטיזם ושל מוגבלות שכלית, התקשורת החברתית צריכה להיות ברמה נמוכה משמעותית מהמצופה בהתאם לרמה ההתפתחותית הכללית.

הביטויים להפרעה לפי רצף השנים

לעיתים קרובות הורים עוקבים בסקרנות אחר התפתחות ילדיהם ותוהים: “האם הוא כמו כולם?”
“האם התפתחותו תקינה?”.

ההורים מכירים את ילדם טוב יותר מכל אחד אחר ויכולים לזהות סימני אזהרה מוקדמים. במידה ומתעורר אי שקט או חשש הקשור להתפתחות הילד, תוכלו לבחון אותם לפי הסימנים הבאים. במידה וקיימים שניים או יותר מן הסימנים שברשימה, כדאי להתייעץ עם רופא הילדים ולבקש הפניה לאבחון במכון להתפתחות הילד.

  • נראה שהילד אינו פעיל ו/או אינו בוכה.
  • הילד לא מתעניין בסביבה.
  • הילד לא שקט, פעיל מאוד, בוכה לעיתים קרובות באופן חריג, מתנגד לאוכל או להנקה.
  • הילד לא מגיב במבט, בהפניית ראש, בחיוך או במלמול לנוכחות ההורים או אנשים אחרים.
  • הילד מתבונן בעיקר בחפצים.
  • ישנה רתיעה של הילד ממגע.
  • הילד לא מגיב כשקוראים בשמו.
  • הילד לא מצביע על חפצים או לא מביא חפצים להראות.
  • הילד אינו אומר מילים בודדות בגיל 16 חודשים.
  • הילד אינו מצרף שתי מילים – עד גיל שנתיים.

 

חשוב לזכור!
ייעוץ ואבחון מוקדם מאפשר מעקב, הדרכה, והפנייה בזמן לטיפול מתאים. טיפול מתאים בילדים על הספקטרום האוטיסטי הוכח כמסיע לילדים להתפתח, ללמוד, לשגשג ולממש את הפוטנציאל האישי שלהם.

כיף לראות אותך שוב!

עובדת עם ילדים
עם צרכים מיוחדים?

רוצה לקבל מידע
שיקדם אותך ואת הילד?
מלאי כאן פרטים

אמא לילד
עם צרכים מיוחדים?

רוצה לוודא שהילד אכן מקבל
את מה שמגיע לו?
מלאי כאן פרטים
ונציגות תחזורנה אליך בהקדם.

אנו מברכים אתכם על הפניה לאתר המקצועי של אפשרי.
נשמח לשלוח לכם עדכונים חמים ומגוונים.

אסתר אודליה והב

מומחית תחום תקשורת

הימים של אסתר עמוסים במיוחד- בנוסף להיותה אחראית תחום ריפוי ועיסוק במכון שמעיה ובעלת קליניקה פרטית, היא גם מדריכה במעון תקשורת ובעמותה לילדים בסיכון.

את התואר בריפוי ועיסוק הוציאה אסתר במכללת "מבחר" ומאז היא משקיעה את כל מעייניה בלעזור ולקדם עוד ועוד ילדים המתמודדים עם אתגרים בתחום התקשורת.

אני מאמין: אני מאמינה שכל ילד גדל בתוך קשר משפחתי והקשר הזה הוא אחד המרכיבים הכי חשובים בהתפתחות ובהתקדמות שלו. אני מאמינה שלכל הורה יש יכולת נדירה להכיר וללמוד את הילד שלו. ולכן, בתהליכים שאני עושה עם ילדים, אני לא קובעת את מהלך העניינים, אני עובדת בשיתוף עם ההורים ומאפשרת להם לחוות, יחד איתי, תהליך מרגש של היכרות מחודשת עם הילד שלהם וכך להגיע לתוצאות מדהימות.

טובי מאירוביץ

מומחית ילדי צמי"ד

פערי גרוסמן

מומחית ילדי צמי"ד

חיה קרף

מנהלת אתר

חני נוסבום

מומחית מימוש זכויות ילדי צמי"ד

חיה רבינוביץ

מנהלת פרויקטים

מרגלית שטרן

מומחית מימוש זכויות ילדי צמי"ד

פרי גרוסמן

מומחית מימוש זכויות ילדי צמי"ד

אילנית אלדד

מזכירות

אביגיל פיפרמן

אחראית כספים

אסנת צנעני

מומחית ילדי צמי"ד

להצטרפות,
מלאו את השאלון

דילוג לתוכן