במדריך האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי החמישי ( DSM- Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders- 5 ) שפורסם בשנת 2013, נערכו מספר שינויים בהגדרת ההפרעה ובאופן האבחנה שלה. הקריטריונים העדכניים לאבחנה של הפרעה ברצף האוטיסטי הינם:

א. קשיים בתקשורת המופיעים במספר סביבות וניכרים בתחומים הבאים:
1. חסך בהדדיות רגשית-חברתית , העשוי להתבטא בקושי לנהל שיחה, בקושי בשיתוף רגשי, בקשיים ביזימה ובתגובה למחוות חברתיות.
2. חסך בתחום התקשורת הלא מילולית. לדוגמא קושי ביצירת קשר עין, שימוש לא תקין בהבעות לא מילוליות או  העדר הבעות פנים ומחוות לא מילוליות.
3. חסך בפיתוח, שימור והבנה של קשרים רגשיים בהתאם לרמה ההתפתחותית ולגיל . לדוגמא: קושי בהתאמת ההתנהגות להקשר, קושי בשיתוף במשחק דמיוני העדר יכולת לייצר חברויות וחוסר עניין בבני הגיל.

ב. קשיים התנהגותיים המתבטאים בשטחי עניין, פעילויות, והתנהגויות מצומצמים וחזרתיים ,בלפחות 2 מתוך 4 הסעיפים הבאים:
1. התנהגות חזרתית המתבטאת בתנועות מוטוריות אופייניות (לדוגמא: נפנוף ידיים), שימוש חזרתי  בחפצים (סידור בשורות), או שימוש ברוטינות של דיבור (חזרה על מלל או על צלילים, ציטוטים, שינון).
2. קיבעון התנהגותי והצמדות רבה לשגרות, למילים או לצלילים מסויימים, והתנגדות לשינויים (קשיים במעברים, חשיבה נוקשה וטקסיות).
3. תחומי עניין מצומצמים במיוחד שנראים חריגים מבחינת עוצמה ומיקוד (לדוגמא עיסוק יתר בתחום מסויים, בחלק מחפץ או בחפץ מסוים,  או חזרה שוב ושוב על אותה התנהגות או אותו סיפור).
4. ליקוי תחושתי- הבא לידי ביטוי בתגובת יתר או העדר תגובה לגירויים סנסוריים,  או עניין חריג בגירויי סנסורי מסוים (לדוגמא: חוסר תגובה לכאב או לטמפרטורה, תגובת סלידה חריפה כתוצאה מחשיפה  לצליל מסוים או לטקסטורה מסוימת, הרחה ונגיעה חזרתית בחפץ מסוים)

למאמר המלא: וויסות חושי לילדים עם הפרעות תקשורת

ג. הסימנים חייבים להיות קיימים בילדות המוקדמת (לא כולם  חייבים להיות גלויים בזמן האבחנה, חלקם ימוסכו בזכות למידה לאורך החיים).

ד. הסימנים גורמים ללקות קלינית מובהקת בתפקוד היום יומי  ובתחום החברתי והתעסוקתי .

ה. הלקויות אינן מוסברות טוב יותר על ידי אבחנה של מוגבלות שכלית או עיכוב התפתחותי כללי.

בקביעת האבחנה יש לפרט לגבי הלקויות הנלוות הבאות :

– האם קיימת מוגבלות שכלית/איחור התפתחותי בנוסף להפרעות ברצף האוטיסטי.

– האם קיימת לקות/הפרעה נלווית בשפה.

– האם ההפרעה קשורה למצב רפואי או גנטי או לגורם סביבתי ידוע.

– האם ההפרעה קשורה ללקות נוירולוגית- התפתחותית, מנטלית או התנהגותית אחרת.
– האם ישנה התנהגות קטטונית (ירידה משמעותית בתגובתיות לסביבה).

חשוב לציין:
* נבדקים שמציגים קושי בתקשורת חברתית בלבד ולא זכאים לאבחנה של ASD יקבלו אבחנה של
Social (Pragmatic) Communication Disorder- הפרעת תקשורת חברתית.

*ידוע שמוגבלות שכלית התפתחותית (שכונתה בעבר פיגור שכלי) ולקות ברצף האוטיזם מופיעות יחד בשכיחות רבה; על מנת לבצע אבחנה משותפת של לקות ברצף האוטיזם ושל מוגבלות שכלית, התקשורת החברתית צריכה להיות ברמה נמוכה משמעותית מהמצופה בהתאם לרמה ההתפתחותית הכללית.