כאמור, למוגבלות פיזית גורמים רבים ומגוונים, להלן הגורמים העיקריים לקבוצות שונות של מוגבלויות פיזיות:
פגיעה מוחית- תיתכן לפני הלידה, בזמן הלידה או בחודשים הראשונים אחרי הלידה, שיתוק מוחין הוא המצב הנפוץ של תופעה זו. שיתוק מוחין היא המוגבלות הפיזית הנפוצה ביותר בתקופת הילדות.
פגיעה פיזית- למשל פגיעת ראש, פגיעות עמוד שדרה או קטיעת איבר כתוצאה מתאונה או טראומה.
תסמונות גנטיות- המערבות מערכות גוף שונות.
מחלות של מערכת העצבים- בהן מומים עצביים מולדים ודיסאוטונומיה (פגיעה במערכת העצבים האוטונומית), אפילפסיה ברמות שונות, מחלות ניוון שרירים ועוד.
מחלות מטבוליות – מחלות הפוגעות במערכות חילוף החומרים. מחלות מטבוליות עשויות לערב מערכות גוף רבות כגון מערכת השרירים, הלב, המוח, העיכול, הכבד והגדילה.
מומים מולדים במערכות שונות – כגון מומי לב, מומים בשלד ובשריר, מומים בדרכי הנשימה והעיכול ועוד.
מחלות כרוניות או דלקתיות – לדוגמה דלקות מפרקים.
מחלת הסרטן – שיכולה להופיע במערכת העצבים המרכזית או ההיקפית, בעצמות או במפרקים ולגרום למוגבלות פיזית.
כיצד נגרמת פגיעה מוטורית
על מנת להבין את מנגנוני הפגיעה השונים שעשויים להתרחש אצל אנשים עם מוגבלות פיזית, יש להבין מהי המערכת המוטורית (התנועתית) בגוף האדם וכיצד היא פועלת:
כל תנועה בגוף האדם נובעת מהוראה שמגיעה ממערכת העצבים המרכזית – הכוללת את המוח ואת חוט השדרה, הנותנות פקודות לשרירים השונים בגוף ופוקדות עליהם להתכווץ ובאיזו מידה. ניתן לדמות את המוח לחדר בקרה או למחשב ראשי שבו ניתנות הפקודות, ואת חוט השדרה ומערכת העצבים למעין חוטי חשמל המוליכים את הפקודות אל יעדן. המוח מחולק לאיזורים שונים האחראיים לתפקודים שונים – איזור שאחראי על השפה, איזור שאחראי על התנועה, איזור שאחראי על הראייה, השמיעה וכו'.
פגיעה במערכת המוטורית יכולה להיווצר בכל אחד מהשלבים בתהליך זה :
-פגיעה מוחית- הפגיעה המוחית הנפוצה והמוכרת ביותר בילדות היא שיתוק מוחין (CP), המתרחש במקרה של פגיעה מוחית או בעיה בהתפתחות המוח – בה מוחו של הילד אינו מתפתח כהלכה בזמן ההיריון, או כאשר התינוק נולד טרם זמנו, כשמוחו אינו מפותח לגמרי, והוא פגיע יותר ממוחו של ילוד שנולד במועד. פגיעה מוחית יכולה להיווצר גם כתוצאה מחוסר חמצן בעת הלידה, וירוסים וזיהומים, או טראומה כמו תאונה או טביעה בה המוח נפגע.
במידה וישנה פגיעה מוחית או בעיה בהתפתחות המוח בחלקים שאחראים על השליטה בתנועות השרירים, יווצר מצב בו הילד יתקשה לשלוט בשריריו, ניתן לדמות זאת לחדר בקרה שנותן פקודות לא נכונות, או מתזמן אותן בצורה לא מדוייקת. והתוצאה: הילד אינו מסוגל לבצע תנועה רצונית באופן חלק כמו בני גילו. ילדים עם שיתוק מוחין מתמודדים עם בעיות כגון חוסר שליטה בשרירים, חולשה בשרירים, נוקשות, מגושמות, איטיות ומנחים לא תקינים של הגוף.
מכיוון שהמוח אחראי על מערכות שונות מלבד מערכת התנועה, פגיעה מוחית יכולה לערב מעבר לקושי בשליטה על תנועות הגוף, גם ליקויים נוספים, לפי מיקום הפגיעה במוח, כגון: מוגבלות שכלית התפתחותית, לקויות למידה, לקות ראייה, לקות שמיעה, בעיות שינה, כאבים, ליקויים בדיבור ובשפה, ליקויים תחושתיים, קשיים רגשיים וההתנהגותיים, קשיי קשב וריכוז, אפילפסיה ועוד.
-פגיעה בחוט השדרה- ניתן לדמות פגיעה או קטיעה בחוט השדרה לחוט חשמלי פגום או קטוע, במקרה כזה, הפקודות ישודרו מהמוח באופן תקין, אך לא יגיעו אל השרירים שאמורים לבצע אותן. פגיעה בחוט השדרה פוגעת בהולכה העצבית ממקום הפגיעה ומטה, כך שמי שהפגיעה בגופו קורית באיזור החוליות הצוואריות של עמוד השדרה יהיה פגוע או משותק בכל גופו מהצוואר ומטה, ומי שנפגע במותניים יהיה פגוע או משותק מהמותן ומטה. פגיעה בחוט השדרה יכולה להתרחש כתוצאה מטראומה כמו תאונה קשה, או להיווצר בעוברות כתוצאה מפגם כמו שדרה שסועה – ספינה ביפידה (Spina Bifida).
-פגיעה בשרירים ובעצמות- פגיעות מסוג זה מתאפיינות בחולשה, שיתוק ו/או ניוון מתקדם של שרירי השלד האחראים על התנועות. פגיעות אלו יכולות להיגרם כתוצאה מפגם גנטי, כמו במקרה של ניוון שרירים, או כתוצאה מטראומה כמו תאונה קשה. ***
סיווגים של רמות תפקוד בשיתוק מוחין – GMFCS ו-MACS
ישנם מספר גורמים לפגיעה מוחית בשלבי העוברות והילדות, בהם : חוסר באספקת חמצן למוח, מצוקה בלידה, פגות, משקל לידה נמוך במיוחד (מתחת ל– 1,500 גרם), דימום תוך מוחי, זיהומים או רעלנים שונים בהריון וכן חבלות מוחיות חמורות בגיל הרך.
ישנם סוגים שונים של שיתוק מוחין ורמות שונות של מוגבלות שנגרמות כתוצאה ממנו, המתבטאות באופן שונה וייחודי אצל כל אדם עם שיתוק מוחין. נהוג לסווג שיתוק מוחין בשלושה אופנים: לפי מיקום הפגיעה, לפי סוג הפגיעה ולפי השפעותיה על התפקוד:
***קרא עוד על סיווגים שונים של שיתוק מוחין
בחלוקה זו האבחנה תינתן על פי הגפיים המעורבות בפגיעה:
סולם ה- Gross Motor Function Classification System) GMFCS) הינו סיווג מקצועי בינלאומי המחלק את תפקודם המוטורי של ילדים ומבוגרים עם שיתוק מוחין לחמש דרגות תפקוד, ומבוסס על רמת הצורך באמצעי עזר לניידות והליכה.
*** קיימים סולמות נוספים המחלקים את רמות התפקוד של אנשים עם שיתוק מוחין בתחומים נוספים: מוטוריקה עדינה (MACS) , תקשורת (CFCS), אכילה ובליעה (EDACS)*****
למאמר המלא: רמות תפקוד GMFCS MACS
הנזק המוחי הקיים אצל ילדים עם שיתוק מוחין אינו בר ריפוי, אך ישנן דרכי טיפול , שיקום וחינוך, המסייעות לנהל את השפעות הפגיעה על התפתחותם ואיכות חייהם ולשפר את רמת התפקוד.
ההשלכות התפקודיות של ספינה ביפידה משתנות לפי מיקום המום, כאשר מומים באיזורים גבוהים יותר בחוט השדרה (הקרובים יותר לראש) יגרמו לפגיעה חמורה יותר בתפקוד מאשר מומים באיזורים נמוכים יחסית. למום השדרתי מתלווה לעיתים תכופות הידרוצפלוס (עודף נוזלים במוח ובחוט השדרה), שדורש לעיתים התערבות ניתוחית.
ידוע כי ספינה ביפידה קשורה למחסור בחומצה פולית או ויטמין B12 בגוף האישה ההרה בתחילת ההיריון, ולא ידוע על מרפא כלשהו. ניתן לזהות את המום בבדיקת אולטרה סאונד ובמקרים מסוימים אף לבצע תיקון כירורגי במהלך ההריון או מיד לאחר הלידה, אך תיקונים אלו אינם מביאים להעלמות כל התסמינים.
ספינה ביפידה גורמת למוגבלויות פיזיות ברמות שונות (בהתאם לגובה הפגיעה) כגון שיתוק בגפיים התחתונות, איבוד תחושה ואי שליטה בסוגרים, ולעיתים מלווה בהפרעות למידה ומוגבלות שכלית. ישנם שלושה תתי-סוגים של ספינה ביפידה, בכל אחד מהם הפגיעה שונה ורמת החומרה שלה שונה.
***קרא עוד על סוגים של ספינה ביפידה
***
ילדים עם ספינה ביפידה זקוקים למעקב רפואי ושיקומי רב תחומי שהינו הכרחי להתפתחותם ולמניעת סיבוכים משניים. המום ותוצאותיו אינם ברי ריפוי, אך ישנן דרכי טיפול, שיקום וחינוך, המסייעות לנהל את השפעות הפגיעה על התפתחות הילד ולשפר את רמת התפקוד ואיכות החיים של אנשים עם ספינה ביפידה.
מחלות ניוון שרירים יכולות להתפרץ בגילאים שונים, החל מהינקות ועד הבגרות. קצב התקדמות המחלה וההחמרה אינו קבוע ומשתנה ממקרה למקרה ובין סוגי המחלות. ישנן מחלות ניוון שרירים שפוגעות רק במערכת המוטורית , ומחלות אחרות שפוגעות גם בשרירים האחראים לנשימה או בשרירים נוספים הקשורים למערכת האוטונומית כמו שריר הלב.
ילדים החולים בניוון שרירים עשוים להראות בגילאים הצעירים קשיים באכילה, עיכוב התפתחותי, קשיי הליכה, נפילות חוזרות, קשיי נשימה, ועוד. ישנם ילדים המשיגים אבני דרך התפתחותיות כמו הליכה וישיבה ומאבדים אותן לאורך השנים באופן חלקי או מלא, וילדים שמוגבלים מאוד מבחינה מוטורית כבר משנות הילדות המוקדמות.
כיום אין תרופה המביאה לריפוי של מחלות ניוון שרירים, אך ישנם תרופות וטיפולים שונים המביאים להקלה בתסמינים, ועשויים אף להאט במידה מסוימת את הידרדות המחלה.
ביחד. משלימים את החסר
מומחית תחום תקשורת
הימים של אסתר עמוסים במיוחד- בנוסף להיותה אחראית תחום ריפוי ועיסוק במכון שמעיה ובעלת קליניקה פרטית, היא גם מדריכה במעון תקשורת ובעמותה לילדים בסיכון.
את התואר בריפוי ועיסוק הוציאה אסתר במכללת "מבחר" ומאז היא משקיעה את כל מעייניה בלעזור ולקדם עוד ועוד ילדים המתמודדים עם אתגרים בתחום התקשורת.
אני מאמין: אני מאמינה שכל ילד גדל בתוך קשר משפחתי והקשר הזה הוא אחד המרכיבים הכי חשובים בהתפתחות ובהתקדמות שלו. אני מאמינה שלכל הורה יש יכולת נדירה להכיר וללמוד את הילד שלו. ולכן, בתהליכים שאני עושה עם ילדים, אני לא קובעת את מהלך העניינים, אני עובדת בשיתוף עם ההורים ומאפשרת להם לחוות, יחד איתי, תהליך מרגש של היכרות מחודשת עם הילד שלהם וכך להגיע לתוצאות מדהימות.
מומחית ילדי צמי"ד
מומחית ילדי צמי"ד
מנהלת אתר
מומחית מימוש זכויות ילדי צמי"ד
מנהלת פרויקטים
מומחית מימוש זכויות ילדי צמי"ד
מומחית מימוש זכויות ילדי צמי"ד
מזכירות
אחראית כספים
מומחית ילדי צמי"ד
