בן השמונה שלי, לומד בכיתה מיוחדת במוסד רגיל, ופוחד ללכת לחיידר מאז שהחלו האזעקות. מה עושים?
אני ידגיש שאני לא בטוחה שזה בגלל האזעקות כי הוא לא מסביר ברור. וזה גם בעיה, שאי אפשר לדעת מה בדיוק מפחיד אותו.
אמא רגישה ועירנית,
במצב בטחוני קשה, ילדים עלולים לגלות רגישות יתרה ולגלות קושי בתפקוד שגרתי. זה מצב 'נורמלי' במצב 'לא נורמלי'. הגיוני שבמצב כזה גם נוכל לזהות בילד אישיות חששנית יותר/ קשיי ויסות והתמודדות במצבי לחץ וכו' שגם בשגרה מקשים על הילד לתפקד. במיוחד כאשר לילד קשה להסביר לעצמו ולנו מה הוא מרגיש. זאת ההזדמנות שלך לעבד איתו תחושה של הצפה רגשית והתמודדות עם פחד.
תישארי רגועה אמא ותשדרי לו רוגע. תני לילד הסבר טוב עם 3 מרכיבים: מובנות – הסבר קצר בשפה פשוטה ובהירה. משמעות – מתן סיבה, מטרה ומשמעות למה שקורה. זה לא קורה כך סתם. מסוגלות – יש מה לעשות ויכולת להתמודד.
שימי לב מה מעניין את הילד- (מה זה רקטה/ כיפת ברזל? מה הסיכוי שיקרה משהו לאנשים הקרובים? מתי אפשר יהיה לחזור לשגרה, להזמין חברים?) ולא למה שמעניין אותנו- (הסיבה למלחמה/ מי צודק/ מספר הקורבנות/ ההרס הנורא/ מחיר המלחמה./ תפקוד ראש הממשלה). כדאי ואפשר לדבר על הרגשת הפחד, להודות שגם אבא ואמא פוחדים, להשלים שכולנו פוחדים ולומדים למתן את תחושת הפחד, להירגע, ולהסיט את הקשב למשהו אחר.
אנחנו מזמינים אותך לדבר איתנו על התגובות של הילד, כדי לשים לב האם ישנו צורך בהתערבות מקצועית מדוייקת יותר ומהן הזכויות שמגיעות לו כדי לאפשר לו להגיע למצב מאוזן.
הקו החם שלנו יפעל מחר, יום רביעי, כדי לתת מענה לתחומים אלו.
שלום,
שמחתי על התגובה שלכם, ונעזרתי בה גם לילדי הרגילים בבית.
סיכמתי לעצמי מה שכתוב פה- תני הסבר למה שקורה, תני סיבה ותני כח, וזה עזר לי להגיב בצורה מושכלת בזמני האזעקות. תודה על הטיפים ותעשו חיל!
