מקור ההפרעה בלמידה הוא מוחי ומולד, ואינו קשור להוראה או לקושי סביבתי. ועם זאת, מאחר שביטוי הקושי הוא ברכישה ובשימוש במיומנויות יסוד אקדמיות (קריאה, כתיבה חשבון) – לא ניתן להגדיר ילד כבעל הפרעת למידה ספציפית בהיותו בגיל הגן. האמנם?

אכן, לא ניתן עדיין לקבוע שילד בגיל הגן הוא בעל הפרעת למידה ספציפית, אבל אפשר בהחלט לאתר ילדים שנמצאים בסיכון לפתח הפרעות למידה.

כפי שנאמר בפרקי אבות: "הלומד ילד – למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר חדש" (אבות, ד' כ'). וגם בזמננו, חוקרי מוח ומומחים בתחומים שונים הקשורים להתפתחות האדם טוענים שהמוח גמיש יותר בשנות הילדות, וניתן לשפר תפקודים במידה משמעותית מאד כאשר עובדים עם ילדים בגיל הרך.

כיצד ניתן לזהות האם הילד נמצא בסיכון להפרעות למידה?
ההמלצות נתנו ע"י אגודת ניצן ובהתייעצות עם דר' מיכל שני – מהחוג לליקויי למידה באוניברסיטת חיפה.

בגיל זה נוכל לראות כיצד מתפתחות מיומנויות הבסיס עליהן בהמשך תיבנה היכולת ללמוד את הכישורים האקדמיים:

בתחום השפה והחשיבה:
במידה ולילד ישנן בעיות בהיגוי, התפתחות איטית של אוצר מילים, קושי בחריזה, חוסר עניין בהאזנה לסיפורים, קושי בזכירה של שמות, צבעים, ספרות ואותיות, שימוש מופרז במילות פקק כמו: "זה", "נו", התבטאות לא מאורגנת, או בעיות בבניית משפטים נכונים, ייתכן שהוא נמצא בסיכון להפרעות למידה.

בתחומי הקריאה והכתיבה:
ניתן יהיה לזהות בקרב ילדים עם הפרעות למידה הימנעות מקריאה וקריאה בקול רם, קושי בלמידת הקשר שבין אותיות וסימני ניקוד לבין הצלילים, קושי בחיבור של חלקי מילה למילה שלמה, שגיאות קריאה, קריאה איטית, ניחושים בקריאה, ושגיאות כתיב יוצאות דופן בכמותן ובשכיחותן. בגילאים הבוגרים יותר נראה קשיים ברכישת הקריאה והכתיבה גם בשפה זרה וקשיים בהבעה בכתב שיציירו תמונה על פיה הילד אינו מצליח לבטא במדויק את ידיעותיו, מחשבותיו ורעיונותיו.

בתחום החשבון:
לילדים עם הפרעת למידה ספציפית בתחום החשבון ייתכנו שגיאות בחישוב (חיבור, חיסור, כפל, חילוק), קושי בחיבור וחיסור במאונך, כפל במאונך, ואי הבנת הקשר בין בעיות בחשבון לבין התרגילים המתאימים להם.

בתחום השפה והחשיבה:
ניתן לזהות קשיים כגון שימוש במשפטים קצרים ולעיתים לא נכונים, אוצר מילים דל וקושי בהבעה בעל פה.

בתחום החזותי – מוטורי:
ילדים עם הפרעת למידה ספציפית עם ליקוי בהבעה בכתב יתאפיינו באחיזת עיפרון בלתי נוחה ו/או לחץ חזק או חלש מדי על העיפרון , קשיים בעיצוב אותיות ובארגון הכתוב על הדף, כתב יד בלתי קריא והסתייגות מכתיבה עם אי רצון לכתוב. סימנים נוספים עשויים להיות איטיות במטלות ספורטיביות וקושי בביצוע מטלות הדורשות מוטוריקה עדינה (כמו שרטוט, גזירה וציור) וכן קשיים בהתארגנות , לדוגמה בארגון ציוד לימודי, עמידה בזמנים וניהול זמן.:

בתחומי הקריאה והכתיבה:
לתלמידים עם הפרעת למידה ספציפי קיים פער בין רמת ההבעה בעל פה לבין רמת הבעה בכתב לטובת ההבעה בעל פה, כמו כן ישנו קושי בלמידה עצמאית, וירידה ניכרת בהישגים לימודיים.

בתחומי השפה והחשיבה:
ניתן יהיה לראות פירוש מוטעה או לא מדוייק של מידע, קושי למזג מידע שמקורו בכמה טקסטים שונים, קושי בתפיסת רעיונות מופשטים ובהבעתם, כמו כן ייתכנו קשיים בהפעלת אסטרטגיות למידה , ובזכירה ושינון של חומר לימודי למבחנים.

בתחום החזותי – מוטורי:
תלמידים עם הפרעת למידה ספציפית עם ליקוי בהבעה בכתב יתאפיינו בקצב עבודה איטי, סרבול וכן קושי או סרבול בביצוע מטלות ספורטיביות כגון: שחייה, רכיבה על אופניים, קליעה לסל ועוד.