בס"ד

שילוב והכלה– איך לעשות זאת נכון?

בסקר מטלטל שנערך לאחרונה על ידי החברה למתנ"סים עלה כי כ-90% מההורים לא מוכנים שילדם ישתתף בפעילות עם ילד עם צרכים מיוחדים. ייתכן שהתוצאות הכואבות הללו מעידות על המחיר הגבוה שהחברה משלמת כאשר היא מפרידה בין ילדים עם צרכים מיוחדים לילדים ללא צרכים מיוחדים: דעות קדומות, פחד ורתיעה.

בשנים האחרונות קיימת במשרד החינוך מגמה של קידום שילוב הילדים במסגרות רגילות, מגמה זו באה לידי ביטוי ברפורמת החינוך המיוחד וההכלה שהחלה בשנת 2018.

כולנו מסכימים שכל תלמיד עם צרכים מיוחדים הוא בעל זכות לקבל חינוך שוויוני ככל תלמיד אחר, ושעלינו לספק לכל תלמיד סביבת למידה מצמיחה ומקדמת כמה שניתן. ועם זאת, ידוע לנו שהשילוב מתאים לחלק מהתלמידים ולחלקם מתאימה מסגרת של חינוך מיוחד. אחד מהשינויים המשמעותיים שחלו בהליכים החדשים הוא נתינת סמכות רבה יותר להורים בהכרעה בנוגע למוסד החינוכי בו התלמיד ילמד. וכמו תמיד, עם סמכות רבה מגיעה אחריות: איך נעשה זאת נכון? מהם השיקולים עליהם צריך לחשוב? ומהם הזכויות שמגיעות לכל תלמיד?

אז מה בעצם השתנה?

הרפורמה, שאושרה על פי חוק בפברואר 2018, נכנסה בהדרגה למערכת החינוך ותושלם בשנת הלימודים תשפ"א, חלק מהרפורמה מבוסס על המלצותיה של הוועדה הציבורית לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל בראשותה של השופטת דליה דורנר. השינויים המשמעותיים שקרו בעקבות הרפורמה הם:

1. ועדות זכאות ואפיון– השינוי העיקרי והמשמעותי ביותר שנעשה בעקבות הרפורמה הוא צמצום הסמכות של וועדות ההשמה המקומיות וועדות השילוב הבית ספריות והעברת הסמכות לוועדת זכאות ואפיון מטעם משרד החינוך. ועדה זו היא ועדה מתוקף חוק שבסמכותה לקבוע את זכאותו של תלמיד עם מוגבלות לשירותי חינוך מיוחדים, את רמת התפקוד שלו ואת היקף סל שירותי החינוך המיוחדים שלהם הוא זכאי למשך שלוש שנים.

2. יותר כח להורים– בחוק החדש הוגדרה זכות ההורים לבחור את סוג המסגרת שבה ילמד תלמיד שנמצא זכאי לתקציב אישי בוועדת זכאות ואפיון. הועדה למעשה נותנת להורים אפשרות להחליט היכן ילמד ילדם מבין 3 אפשרויות: כיתה רגילה, כיתת חינוך מיוחד במוסד חינוך רגיל או מוסד חינוך מיוחד.

3. לכל תלמיד זכאי יינתן תקציב אישי: "סל שירותים אישי" – הסל יינתן לתלמיד עם צרכים מיוחדים שוועדת זכאות ואפיון קבעה את זכאותו לשירותי חינוך מיוחדים וייקבע לפי רמת תפקודו של התלמיד ולפי צרכיו הייחודיים. הסל יכלול זכאות לשעות תמיכה בהוראה, שעות סיוע ושעות טיפול. במוסד הלימודים בו ילמד התלמיד בפועל תיערך התאמה של הסל לתכנית האישית של התלמיד – האם הוא יקבל את השעות באופן פרטני? בתוך הכיתה? כחלק מקבוצה וכו'.

4. היערכות בתי הספר להכלה– לפי הרפורמה למוסדות החינוך הרגיל תינתן תוספת תקציב שתיועד לשעות הכלה, מרחבי הכלה, רכזי השתלבות, ותהליכי פיתוח מקצועי של מורים.

איך זה נראה בפועל?

הורי התלמיד ניגשים לוועדת הזכאות בה משתתפים : נציג משרד החינוך, נציג רשות החינוך המקומית מפקחי משרד החינוך, פסיכולוג חינוכי ואיש מהצוות הרב–מקצועי מהמוסד החינוך שבו לומד התלמיד.

מסקנת הועדה עשויה להיות אחת משלוש תשובות :

1. התלמיד זכאי לשירותי חינוך מיוחד (ואז הוריו יבחרו מסגרת חינוך מיוחד או שילוב עם סל אישי).

2. התלמיד מופנה לוועדת שילוב בית ספרית בה יוחלט האם הוא זכאי לשירותי חינוך מיוחד מהסל הבית ספרי לתלמידי חינוך מיוחד הקיים בכל בית ספר או לא.

3. התלמיד לא זכאי כלל לשירותי חינוך מיוחד.

בכל מקרה, את הזכאות לסל אישי , סייעת או למסגרת חינוך מיוחד, תקבע רק וועדת הזכאות!

האם מותר לערער?

כן, ניתן לגשת לוועדת ההשגה, במידה ולדעת ההורים התקיימה פגיעה בזכויות הילד או בזכויות ההורים , במידה ומתקבלת החלטה בניגוד לעמדת ההורים או במידה והתלמיד לא קיבל זכאות. וכן במידה ולהורים יש השגות על רמת התפקוד של התלמיד כפי שנקבעה בוועדה.

איך מחליטים?

כמה עצות שיעזרו לחשוב לכם להגיע להחלטה הנכונה ביותר עבור ילדכם:

• התייעצו עם אנשי מקצוע המכירים את ילדכם! הם יכולים לראות תמונה כוללת ובהירה של המענה לצרכיו של הילד בכל מסגרת.

• הפרידו בין השיקולים השונים להחלטה– בהחלטה על שילוב והתאמה של תלמיד לבית הספר ישנם שיקולים מארבעה תחומים: טכניים, שיקומיים, לימודיים, וחברתיים– חשבו על כל תחום בנפרד, היכן אתם חושבים שהילד יקבל סביבה מצמיחה יותר, ולאחר מכן דרגו את השיקולים השונים לפי סדר החשיבות שלהם בעינכם. זכרו, בכל החלטה יש גם וויתורים.

• זכרו– זה לא הכל או כלום! ניתן לשלב את הילד באופן חלקי : ליום בשבוע למשל, בחוגים אחרי שעות הלימודים, או להפך– לספק לו חברת שווים עם ילדים אחרים המתמודדים עם מגבלות בשעות אחר הצהרים.